Negev Coexistence Forum for Civil Equality
פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי
منتدى التعايش السلمي في النقب من أجل المساواة المدنية

עימות בוועדה הגיאוגרפית דרום שדנה בעתיד "מבואות ערד": התנגדויות קשות יובילו את סוגיית מבואות ערד לבג"צ

23.01.2019

הועדה הגיאוגרפית דרום דנה היום בשינוי שטחי שיפוט במרחב מבואות ערד. בדיון הסתמנו עימותים קשים על המלצות הועדה, שהופצו למשתתפים. העימות כפול: ראשית, מועצה אזורית תמר שאמורה לזכות בשליטה בשטח מסרבת ליטול עליו אחריות. ושנית, תושבי הכפרים הבלתי מוכרים באזור מאיימים לעתור לבג"צ נגד ההמלצות, ועמם שורה של עמותות.

הועדה הגיאוגרפית דרום מוסמכת לדון בשינוי שטחי שיפוט וחלוקת הכנסות במחוז הדרום. מנכ"ל משרד הפנים הורה לה לדון בגורלו של תא שטח גלילי (ללא שיוך) עצום, המשתרע מערד במזרח ועד מיתר במערב, ומכביש 31 עד גבול ישראל-הגדה המערבית.

הועדה המליצה שתי המלצות מרכזיות: האחת, לשייך למועצה האזורית תמר שטח של כ- 81,000 דונם שעיקרו צמוד לקו הירוק, הכולל בתוכו את היישובים חירן, שני ליבנה והר-עמשא. יישובים אלו ישויכו אף הם למועצה. ההמלצה השנייה קובעת, כי שטחים שדרשה מועצה אזורית אל-קסום, ובהם שטחי הכפרים תל-ערד ואל-חומרה, לא ישויכו לאל-קסום, וימשיכו להתקיים כיישובים בלתי מוכרים ללא "הורה" מוניציפאלי. זאת, בהתעלם מדרישות אל-קסום ומבקשת התושבים.

בראשית הדיון הודיע מנכ"ל מועצה אזורית תמר כי המועצה חוזרת בה מהנכונות ליטול על עצמה את האחריות לשטח. יצוין כי השטח, שגודלו כ- 81,000 דונם, עשוי להפיק לתמר רווחים נאים. ואולם, תמר חוששת, כי עודפי ההכנסות שלה ייפגעו בהליכים של חלוקת הכנסות שעליהם החליט משרד הפנים לאחרונה ביחס למפעלי ים המלח ומתקני רותם. תמר ידועה בהכנסותיה האדירות מארנונה של מפעלי ים המלח ומתקני תיירות בחוף ים המוות. הכנסותיה מתחלקות בין כ- 1500 תושבים, הנהנים מהיותה בעלת ההכנסות הגבוהות ביותר לנפש בישראל. שטח השיפוט שלה הוא הרביעי בגודלו בארץ ומגיע לקרוב ל- 1.65 מיליון דונם.

מנכ"ל המועצה טען כי לנוכח הסכנה לפגיעה בהכנסות המועצה הוא אינו רואה סיבה שהמועצה תיטול על עצמה משימה לאומית כבדה זו של שמירה על השטחים הפתוחים. נראה כי תמר מתכוונת לנהל מיקוח קשוח, על מנת למצות את הרווחים שיוקנו לה בגין השליטה במרחב מבואות ערד, ולצמצם את הפגיעה בהכנסות ממקורות אחרים.

העימות השני נגע לדרישתה של מועצה אזורית אל-קסום לשייך אליה את שטחי הכפרים תל ערד ואל-חומרה. נציגת אל-קסום בוועדה מחתה על שבקשותיה החוזרות של המועצה להיכלל במנדט הועדה לא נענו, והביעה זעם על שהועדה קבעה באופן מפתיע בהמלצות הביניים, כי הועדה לא נקטה עמדה בנושא, שעה שהיא הגישה רשימת דרישות ברורה.

שטח המריבה – הכפר הלא מוכר תל ערד. צילום מתוך ארכיון פרוייקט התיעוד של פורום דו קיום בנגב לשיווין אזרחי, אוקטובר 2018

המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, עדאלה, פורום דו קיום בנגב, שתיל ועמותת אל-חוקוק הודיעו למנכ"ל משרד הפנים בבוקר הדיון במכתב כי הן מסרבות לקבל מצב בו הועדה דנה בסוגיית עתיד השטח עם שורה של מועצות יהודיות, כגון בני שמעון, תמר ומיתר, ומתעלמת לחלוטין מדרישתה של אל-קסום ליטול חלק בדיון, כמו גם מדרישות מקבילות של חורה וכסייפה. עמותות אלו שוקלות עתירה לבג"צ נגד המלצות הועדה.  גם סגן ראש מועצת כסייפה ומנכ"ל מועצת חורה הגיעו לדיון על מנת לתבוע שהועדה תפסיק את ההתעלמות מהם: "אתם מחלקים את האדמות לדור העתיד של היישוב שלי" אמר יוסף אבו ג'עפר, מנכ"ל מועצה מקומית חורה. "תנו לנו משהו, שכונה בשטחים מצדי במועצה דרום הר חברון" אמר מנכ"ל מועצת כסייפה בהלצה "אנחנו רוצים לגור פה, אנחנו חלק מהנגב , המנדט הוא גם עלינו!" הוסיף סגן ראש מועצת כסייפה. יו"ר הועדה יעקב אפרתי הסתפק בכך שהשיב לכל המתלוננים בלקוניות: "זה המנדט שבמסגרתו אנו פועלים".

נציגת המועצה האזורית אל-קסום, חופית קלימוביסקי, אמרה כי המועצה מעניקה כיום ליישובים בשטח שירותים מעטים בלבד: תל ערד נהנית מבית ספר יסודי וגני ילדים, ולאל-חומרה אין שירותים כלל. המועצה שואפת לקבל לידיה את השטח שבו היא מספקת שירותים, על מנת להיות שותפה לתהליכי התכנון והפיתוח. יודגש כי מדובר ברשות הענייה בישראל, והיא משרתת כ- 7,000 תושבים רשומים בשבעה יישובים מוכרים, ועוד כ- 50,000 תושבים בכפרים הבלתי מוכרים. ראש המועצה סלאמה אבו כאף מחויב לקידום הכפרים הבלתי מוכרים באזור.

נציג המועצה האזורית לכפרים בלתי מוכרים, הארגון קבע כי כתב המינוי של הועדה התייחס לבעיות הרשויות היהודיות, והתעלם לחלוטין מהתביעות של שלוש רשויות ערביות ושל כ- 3,000 תושבים בדואים החיים בתא השטח. ראאד אבו אלקיעאן, יו"ר ועד הכפרים עתיר אום אל-חיראן, העיר בעצב: "יש בדיון שני צדדים. צד אחד שמקדם התיישבות וצד שני שלא קיים בכלל ואין לו שום פתרון".         

 

נציג עמותת במקום, המתכנן סזר יהודקין, קבע בדיון כי המנדט של הועדה מצומצם ומוגבל, דבר המונע ממנה לקבל החלטות אמיצות וחיוניות ביחס לכלל השחקנים המוניציפליים באזור, כמו גם לכפרים הבלתי מוכרים.