נייר עמדה חדש שמתפרסם היום חושף את אחוזי הנרשמים הנמוכים לגני ילדים בכפרים הלא מוכרים בנגב בשנת הלימודים הקודמת- תשע"ד. ממצאי המחקר מבוססים על מאגר הנתונים הרשמי של משרד החינוך. נתוני המחקר חושפים כי מקרב האוכלוסיה הבדואית בנגב בגילאי גן חובהוטרום חובה, נרשמו לגנים 7,994 ילדים בלבד (כ-3,997 בכל שנתון) המהווים כ- 58% בלבד בכלל הילדים בשנתונים אלו. בעוד בכיתה א' נרשמו6,651 ילדים, המהווים 96% מכלל השנתון.
ההבדלים המשמעותיים באחוזי ההרשמה בין כיתה א' לגילאי הגן נובעים ממדיניות הקמת הגנים של המדינה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב. מתוך 35הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, רק ב6 נפתחו מרכזים המספקים שירותי חינוך. במציאות זו נדרשים הילדים ללמוד בבתי ספר המרוחקים מביתם,אליהם הם מגיעים על ידי הסעה. בגילאי גן, הסעת ילדים באוטובוסים אינה בטיחותית ולכן אין ביכולתם של הורים רבים לשלוח את ילדיהם לגן.
המציאות הנוכחית בה כ40% מהילדים בגילאי גן לא זוכים לשירותי חינוך בסיסיים והכרחיים, מובילה להעמקת הפערים החברתיים, פוגעתבסיכוייהם של ילדים אלה להשתלב בעתיד כאזרחים נורמטיביים ושווי הזדמנויות בחברה, ומציבה אותם בפני סיכונים תברואתיים ובטיחותיים רבים.
ראתב אבו קרינאת, רכז שטח בפורום דו קיום בנגב אמר היום "הזכות לחינוך היא זכות אדם ואזרח בסיסית שמעוגנת בחוק בישראל. ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים, המדינה ממשיכה לפגוע בזכותם זו של ילדי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. אנו קוראים לממשלה להקים גנים בכל הכפרים ולפעול מידית למציאת מסגרות מתאימות והולמות לכלל הילדים בנגב כבר בשנת הלימודים הקרובה".