Negev Coexistence Forum for Civil Equality
פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי
منتدى التعايش السلمي في النقب من أجل المساواة المدنية

למה הועדה הגיאוגרפית מתעלמת מהרשויות הערביות בנגב?

23.01.2019

מזה כמעט שנתיים פועלת בדרום ועדת גיאוגרפית שנועדה לקדם שינוי גבולות בין הרשויות בנגב. אך מסתבר ששליש מתושבי הנגב, הבדואים-ערבים, לא נכללו בכתב מנדט הועדה על אף בקשותיהם החוזרות. יתר על כך – המלצות הועדה כלל לא נשלחו אליהן עד מספר ימים לפני הדיון. כך עולה בוועדה הגיאוגרפית דרום היום (23/1), בעניין שיוך שטח מבואות ערד למועצות תמר, מיתר ובני שמעון. "כשמיתר אומרת שחסר לה – ברור לכולנו מה יקרה".

הועדה המליצה שתי המלצות מרכזיות: האחת, לשייך למועצה האזורית תמר שטח של כ- 81,000 דונם שעיקרו צמוד לקו הירוק, הכולל בתוכו את היישובים חירן, שני ליבנה והר-עמשא. יישובים אלו ישויכו אף הם למועצה. ההמלצה השנייה קובעת, כי שטחים שדרשה מועצה אזורית אל-קסום, ובהם שטחי הכפרים תל-ערד ואל-חומרה, לא ישויכו לאל-קסום, וימשיכו להתקיים כיישובים בלתי מוכרים ללא "הורה" מוניציפאלי. זאת, בהתעלם מדרישות אל-קסום ומבקשת התושבים.

בראשית הדיון הודיע מנכ"ל מועצה אזורית תמר כי המועצה חוזרת בה מהנכונות ליטול על עצמה את האחריות לשטח. יצוין כי השטח, שגודלו כ- 81,000 דונם, עשוי להפיק לתמר רווחים נאים. ואולם, תמר חוששת, כי עודפי ההכנסות שלה ייפגעו בהליכים של חלוקת הכנסות שעליהם החליט משרד הפנים לאחרונה ביחס למפעלי ים המלח ומתקני רותם. תמר ידועה בהכנסותיה האדירות מארנונה של מפעלי ים המלח ומתקני תיירות בחוף ים המוות. הכנסותיה מתחלקות בין כ- 1500 תושבים, הנהנים מהיותה בעלת ההכנסות הגבוהות ביותר לנפש בישראל. שטח השיפוט שלה הוא הרביעי בגודלו בארץ ומגיע לקרוב ל- 1.65 מיליון דונם.

מנכ"ל המועצה טען כי לנוכח הסכנה לפגיעה בהכנסות המועצה הוא אינו רואה סיבה שהמועצה תיטול על עצמה משימה לאומית כבדה זו של שמירה על השטחים הפתוחים. נראה כי תמר מתכוונת לנהל מיקוח קשוח, על מנת למצות את הרווחים שיוקנו לה בגין השליטה במרחב מבואות ערד, ולצמצם את הפגיעה בהכנסות ממקורות אחרים.

העימות השני נגע לדרישתה של מועצה אזורית אל-קסום לשייך אליה את שטחי הכפרים תל ערד ואל-חומרה. נציגת אל-קסום בוועדה מחתה על שבקשותיה החוזרות של המועצה להיכלל במנדט הועדה לא נענו, והביעה זעם על שהועדה קבעה באופן מפתיע בהמלצות הביניים, כי הועדה לא נקטה עמדה בנושא, שעה שהיא הגישה רשימת דרישות ברורה.

בשנת 2016 החלו לקום ועדות גיאוגרפיות ביוזמת שר הפנים אריה דרעי על מנת לקדם צדק חלוקתי בין הרשויות השונות ע"י שינוי גבולות שיפוט, תוך דיון בכל הצרכים שעולים מהשטח. זאת במטרה לתת חלופה הולמת לוועדות הגבולות הזמניות שמונו לאורך השנים באופן נקודתי. אך למרבה הפלא, מסתבר שעבודתה של הועדה הגיאוגרפית הדרומית, שמונתה ב2017, משמרת את המצב יותר מאשר משפרת אותו על גבם של האזרחים העניים ביותר – הבדואים בנגב.

דבר המנדט של הועדה המדוברת עוסק בשטח מבואות ערד, אזור גלילי חסר שיוך מוניציפאלי הנפרס מצפון לכביש 31: בין העיר ערד, הקו הירוק והמועצות חורה, אל קסום ומיתר ממערב. בתא השטח הנ"ל חיים כ 3000 אזרחים בדואים חסרי מעמד מוניציפאלי בכ5 כפרים בלתי מוכרים, ישנו בסיס טירונות נח"ל, ומספר מחצבות פעילות ועתידיות וכ11 יישובים. שניים מהם, הר-עמשא ושני לבנה כבר עומדים במקומם, ואליהן עתידים להתווסף 8 יישובים יהודיים ו1 לחברה הבדואית. בנוסף, באזור מתוכננת העיר כסיף -פרויקט אדיר המיועד ליישב עשרות אלפים מקהילה החרדית.

 

מועצה אזורית אל-קסום נותנת שירותים ככל יכולתה לאותם 3000 אזרחים, המכונים בכתב המלצות הועדה "צבירים". בכלל השירותים הללו  ניתן למצוא בתי ספר וגנים שאושרו בתל ערד בלבד, הסעת הילדים ללימודים מהכפרים האחרים, ושירותי רווחה ותעסוקה ושירותים מוניציפאליים נוספים בכפרים עצמם ככל שמתאפשר לה. כידוע, מדובר ברשות הענייה ביותר בישראל, עם שטח שיפוט בלתי רציף ו"בועתי" המסתכם בשטחם של הכפרים עצמם ותו' לא, בתוך השטח הגלילי המדובר עצמו. מניין תושביה מתקרב ל 10,000, אך היא מספקת שירותים לקרוב ל 50,000 תושבי הכפרים הלא מוכרים בסביבתה.

אך מסתבר שאין די במתן השירותים, והזיקה הגיאוגרפית של המועצה לשטח. לא אל-קסום ולא חורה וכסייפה, שלשתיהן בקשות פיתוח מוכרות בתוך השטח הגלילי המדובר נכנסו לכתב המנדט של הועדה. "אתם לוקחים את כל השטחים לדור העתיד שלי – ומחלקים אותו!" אמר יוסף אבו ג'עפר מנכ"ל מועצה מקומית חורה, גם היא דירוג סוציו אקונומי 1.

 

ביולי 2017 נשלח מכתב מטעם 7 חברי כנסת למשרד הפנים בעניין שינוי כתב המינוי, שנענה בעמעום רב כי המינוי ישונה כאשר יבשילו התנאים. אך התנאים לא הבשילו מעולם. בבוקר הדיון הודיעו מספר עמותות וארגונים ביניהם שתיל, פורום דו קיום בנגב, עדאלה, מרכז אל חוקוק והמועצה לכפרים בלתי מוכרים כי הן מסרבות לקבל את ההתעלמות מהמועצות הערביות בשקט. במכתבן ציינו כי הדיונים עסקו בהרחבה ביישובים שעדיין לא קיימים: כמו חירן וכסיף, אך לא נתנו מענה אמתי לתושבים הבדואים הקיימים בשטח ולמועצות המספקות עבורם שירותים ומצויות במצוקת שטח ודיור אמתית. העמותות שוקלות עתירה לבג"ץ בעניין.

המועצה לכפרים בלתי מוכרים, עמותה המייצגת של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב אמרה בדיון, כי עצם הותרת השטח בו מתגוררים האזרחים הבדואים כשטח גלילי, מחוץ למערכת התכנון "חושף אותה לפורענות, ומתייג אותה כאוכלוסייה מפרת חוק". מועצת אל קסום חיזקה והוסיפה כי ההחלטה להתעלם מהאזור הדרומי בו מתגוררים התושבים הבדואים "יוצרת מצב של אוכלוסייה שקופה" ומצב תכנוני רעוע , שאינו מתבונן קדימה אל העתיד.