Negev Coexistence Forum for Civil Equality
פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי
منتدى التعايش السلمي في النقب من أجل المساواة المدنية

דו"ח הריסות הבתים השנתי של פורום דו-קיום חושף שמעל 1,000 מבנים של הקהילה הבדואית בנגב נהרסו בשנת 2016

01.09.2017

על פי דו"ח הפעילות של מנהלת דרום לשנת 2016, נהרסו 1,158 מבנים השייכים לקהילה הבדואית בנגב. הדו"ח מראה כי 64% מהמבנים נהרסו על ידי בעליהם לאחר לחצים שונים שהופעלו עליהם, ורק 36% נהרסו על ידי אחת מרשויות האכיפה. מרשימת סוגי המבנים, המופיעה בדו"ח פעילות זה לראשונה, כ-500 מהמבנים שימשו למגורים.

תכנית הממשלה לקהילה הבדואית בנגב לחמש השנים הקרובות, להלן תוכנית 922, כוללת השקעה בעיירות הממשלתיות ובכפרים הבדואים המוכרים בלבד, תוך חיזוק מערך האכיפה בפקחים ותקציבים נוספים והתמקדות

באכיפה בתחומי הכפרים הבלתי מוכרים באזור. כך, נראה כי בשנים הקרובות תימשך העלייה במספרי

ההריסות בנגב, תוך התקדמות תהליך העיור המתמשך של הקהילה הבדואית.

מדיניות הריסת המבנים והעיור של הקהילה הבדואית בנגב מהווה חלק בלתי נפרד מן המאבק המתמשך על הבעלות על הקרקעות באזור בין הקהילה הבדואית למדינה. המדינה אינה מכירה בבעלותם של אזרחים בדואים על הקרקעות בנגב, ועושה שימוש בהריסות כמנוף לחץ הגורם לאנשים לסגת מתביעות הבעלות שלהם ולעבור מן הכפרים הלא מוכרים אל העיירות הממשלתיות. בפועל משתמשת המדינה בחוקי תכנון ובנייה על מנת לקדם מדיניות של עיור כפוי וריכוז הקהילה הבדואית.

הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב פועלת בשיתוף פעולה מלא עם מנהלת דרום, למינוף פעולות האכיפה של המנהלת לשם קידום פעולות ה"הסדרה" של הרשות. בפועל, מראה הדו"ח כי הרשות תופסת את תפקידה באופן לקוי ובעייתי ביותר, ורואה בעצמה משטרה מטעם העם היהודי, יותר מאשר רשות אשור האמונה על מצוקת הדיור של החברה הבדואית. לצד פעולות האכיפה נגד בנייה חדשה בנגב, מפעילות הרשות והמנהלת אפיקים נוספים כמו 'הסדרה מקדמת אכיפה', במסגרתה נפתחים הליכי אכיפה שונים הכוללים איום בהוצאת צווי הריסה, הגשת תביעות משפטיות ואף הריסת מבנים, מול אזרחים שמסרבים לדרישת הרשות שיעברו ממקום מושבם, על מנת לכפות עליהם משא ומתן.

חיה נח, מנכ"ל 'פורום דו-קיום בנגב נמסר בתגובה: "השימוש שעושה המדינה במערכת אכיפת החוק מביאה להרס של בתים ומשפחות, על המדינה לחדול מיד מהלחץ והאיומים בכדי לגרום לאנשים להרוס את בתיהם, ולהשקיע בפתרונות המותאמים לחברה הבדואית ואורח חייה. היקפי הריסת הבתים בנגב הם חסרי תקדים, ופוגעים בלמעלה מעשרת אלפים איש, ומנגד המדינה לא מציע שום פתרון חוץ מעיור כפוי, שכבר הוכיח את כישלונו. הפתרון היחיד הוא הכרה מלאה בכפרים הלא-מוכרים בנגב, וסיום סאגת ההתעללות המתמשכת הזו."

לדו"ח המלא