Logo Negev Coexistence Forum for Civil Equality
פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי
منتدى التعايش السلمي في النقب من أجل المساواة المدنية

סמנכ"לית משרד העבודה: תוכנית חדשה בת 10 מיליון ₪ לקידום יוזמות תעסוקה חדשות בנגב

04.10.2018

רוצות להשתלב בשוק העבודה, רוצות השכלה ומחפשות הזדמנויות תעסוקה גם מהבית – אך החסמים העומדים בפני הנשים הבדואיות בנגב רבים.התוכנית החדשה נחשפה ביום חמישי האחרון (4.10) בכנס תעסוקת הנשים הבדואיות הראשון בארץ במעמד חברי כנסת, משרדי ממשלה ונשים בדואיות שהעידו על מצבן. ח"כ מיכל רוזין: הגיע הזמן שתהיה חברת כנסת בדואית ושרה בדואית, אינשאללה!

סמנכ"לית משרד העבודה גב' מיכל פינק הכריזה על תוכנית חדשה: הממשלה פרסמה קול קורא (RFI) לקבלת רעיונות חדשים לפיתוח כלכלי ויזמות ביישובי הבדואים בנגב, ובפרט לקידום תעסוקת נשים. הכוונה היא לקדם יוזמות חדשות שתתבססנה על 30% תמיכה ממשלתית ו- 70% הון עצמי של היזם, לרבות גיוס כספים ממקורות פילנתרופיים.

בני צרפתי, ממנהלי תוכנית החומש לחברה הבדואית במשרד החקלאות הוסיף: "התוכנית הזאת שהקצינו לה 10 מיליון ₪ תלמד אותנו מה השטח יודע שאנחנו לא יודעים". הוא חשף שאחד הפונים שהגישו הצעה במסגרת הקול הקורא מקדם פרויקט של מטבח קהילתי.

הדברים נאמרו בכנס ציבורי בנושא "תעסוקת נשים בדואיות בנגב", שערכו היום במתנ"ס רהט פורום דו קיום בנגב, עמותת סידרה ועמותת ידיד ברהט. בכנס השתתפו ח"כ עאידה תומא סלימאן, יו"ר הועדה למעמד האשה, ח"כ ד"ר אחמד טיבי, וכן חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ).

לוריא דלה, מובילת פרויקט תעסוקת נשים בפורום דו קיום בנגב לשיווין אזרחי סיפרה על המציאות הקשה: "תהליך האורבניזציה של החברה הבדואית בנגב שהחל בשנות ה- 70 של מאה הקודמת, מהלך כפוי של ממשלת ישראל, לא לקח בחשבון את מרכיבי התרבות הבדואית המסורתית ואת ההשפעה השלילית על נשים בדואיות בנגב. מטרת הכנס היא לשלב כוחות ולהבין כיצד ניתן לפעול בשיתוף עם הנשים הבדואיות לשיפור מצבן"

בכנס התנהל דיון סוער על מדיניות התעסוקה הממשלתית, ושלושת הארגונים פרסמו מסמך המלצות מפורט לשינוי מדיניות בתחום. הם קבעו כי הממשלה לא קבעה יעד להעלאת שיעור התעסוקה בקרב הנשים הבדואיות. הארגונים תבעו כי הממשלה תפרסם תוכנית ממשלתית ובה יוחל היעד הארצי לתעסוקת נשים ערביות (41%) גם על הנגב, ויוקצו לה משאבים מתאימים. בכנס הוצגו עדויות קשות של נשים בדואיות על מצוקת התעסוקה, והתקיים מושב של אנשי מקצוע ממשרדי הממשלה ומריאן שהציגו את מדיניות הממשלה. בתום הכנס הציגו חברי הכנסת את עמדותיהם.

הודא אל נבארי בת 49, תושבת הכפר הבלתי- מוכר תל-עראד ואם ל-10 ילדים לא עבדה מימיה. לאחר מאבק ממושך קיבלה לפני כ-9 שנים תקן להפעיל משפחתון בביתה: "לא האמנתי שאעבוד. חשבתי שזהו, אני במשק הבית עם הילדים. אחרי שהצלחתי במאבק שלי, אני מפצירה בכל הנשים לצאת לעבוד ולהתמודד עם הקשיים והאתגרים".

פינק, הממונה הבכירה על תחום התעסוקה בממשלה, הייתה אופטימית: "ב- 2004 היה שיעור תעסוקת הנשים הבדואיות 5%. בשנת 2017 הוא הגיע ל- 25%. אנחנו רואים מגמה חיובית ברורה". היא ציינה כי משרדה מקצה סכומים ניכרים לתחום, באמצעות תוכנית מרכזי ריאן, תמרוץ מעסיקים, ועוד. ואולם, המשתתפים לא הסכימו, ומתחו ביקורת קשה.

רימא אבו עסא, סגנית מנהלת המחוז במשרד הכלכלה הממונה על פיתוח אזורי תעשייה, נשאלה מדוע מתוך 5 אזורי תעשייה שתוכננו בתוכנית החומש הראשונה, הוקמו עד כה רק שניים (עידן הנגב ליד רהט אזור תעשיה שגב שלום). אבו עסא השיבה כי הקמת אזור תעשייה אורכת בכלל היישובים בארץ כעשור שנים. היא ציינה כי אזור התעשייה באבו קרינאת פותח כבר לפני שלוש שנים ניתן להקים בו מפעלים, ואולם אף יזם לא מוכן להקים עסק על גבי קרקע בתביעת בעלות. חברת הכנסת תומא סלימאן העירה: "המצב של אזורי תעשייה בקרבת יישובים בדואים נגועה בשיקולים פוליטיים. כאשר המדינה רוצה לבנות יישובים יהודיים על קרקע בדואית היא יודעת טוב מאוד איך לעשות זאת – ההפך הוא הנכון כשמדובר באזורי תעשייה שיעסיקו עשרות אלפי אנשים ונשים"

בני צרפתי, מהממונים על תוכנית החומש, נשאל כיצד ייתכן שבשנים 2014-2017 הוקצו תקציבים לבניית 59 כיתות של מעונות יום ביישובי הבדואים בנגב, אך עד כה מספר הכיתות שהוקמו מצומצם מאד. הוא העיר כי קיימים קשיים רבים בהליכי התכנון, ההקצאה, וההקמה, והוסיף: "הממשלה הקצתה 236 מיליון שקלים לבינוי כיתות בתשע הרשויות הבדואיות, אבל לרשויות מאד קשה לבצע". ח"כ מיכל רוזין שאלה: "יש ביישובים הבדואים רק מעונות יום מעטים. אז איך רוצים שהאישה תצא לעבודה? וגם במקום שיש, קיימת דילמה: כמה עולה הביקור במעון? האם הוא מסובסד מספיק?".   

ח"כ אחמד טיבי העיר כי דרושה תוכנית לפתיחת המרחב עבור הנשים הבדואיות: "האשה הבדואית מופלת שלוש פעמים. פעם כבת הלאום הערבי, פעם כאישה, פעם שלישית כבדואית. האפליה המשולשת מציבה מכשולים רבים. צריך לפנות את המרחב לנשים הבדואיות כדי שיוכלו לעבוד". טיבי העיר, כי לאחרונה רופאה ערביה מונתה לאחרונה בבית החולים רמב"ם בחיפה למנתחת בתחום הנוירולוגיה, והוסיף: "זו פריצת דרך. זו גאווה. חשוב שזה יתפרסם. אנחנו רוצים שהאישה הערבייה תפרוץ קדימה!". טיבי הדגיש כי כניסת הנשים הבדואיות לשוק העבודה היא גם אינטרס ממשלתי: "זה אפילו אינטרס של הכלכלה היהודית".

ח"כ מיכל רוזין ציינה כי הבעיה המרכזית שיש להתמודד עמה היא מצב מערכת החינוך: "רק שליש מהילדים הבדואים זכאים לבגרות. אבל מה שמעניין את שר החינוך זה 5 יחידות מתמטיקה. זה חינוך לעשירים. זה לא מה שצריך להטריד את שר החינוך". רוזין אמרה לנשים הבדואיות בכנס: "אני מאמינה שאתן צריכות שיהיה לכן ייצוג הולם וראוי. אני רוצה לראות אשה בדואית לא רק ברשויות המקומיות, אלא גם בכנסת, ואפילו בממשלה אינשאללה!".

אחמד טיבי: "לא ייתכן ש19% בלבד מהנשים הבדואיות מועסקות לעומת 68% יהודיות. זאת היא אחת הסיבות המרכזיות לחוסר הפיתוח בחברה הערבית בארץ בכלל. ישראל ממשיכה לטעון שנשים ערביות לא יוצאות לעבוד בגלל המסורת – אבל זה כבר נגמר. מה הממשלה עושה כדי להסיר את המכשולים שעומדים בפניהן? הגיע הזמן לשיווין בין נשים וגברים בתוך החברה הערבית"

הריסות בתים

27-06-19 - אַל-עַרָאגִיב, כפר בדואי בלתי-מוכר מערבית לכביש 40. כל הכפר נהרס.

15-06-19 - אַז-זַרְנוּג, כפר בדואי בלתי-מוכר ליד שגב שלום. בית אחד נהרס.

לכל ההריסות