Logo Negev Coexistence Forum for Civil Equality
פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי
منتدى التعايش السلمي في النقب من أجل المساواة المدنية

מאות תלמידים ותלמידות בדואים הפגינו היום בכפר א-זרנוג בדרישה להקמת בית ספר תיכון: "אנחנו מאבדות את העתיד שלנו, איפה משרד החינוך?"

09.10.2018

כ-300 תלמידים, הורים ופעילים הפגינו הבוקר (שלישי) בכפר הבדואי הלא-המוכר א-זרנוג לאחר שדרישותיהם להקמת בית ספר תיכון בכפר לא זכו לתגובה ממשרד החינוך. כמו כן בית הספר היסודי הושבת למשך שעתיים. התלמידים נשאו שלטים וקרו קריאות בדבר זכותם השווה לחינוך כאזרחי ישראל. ג'אבר אבו-קווידר, ממארגני העצרת: "במקום להשקיע עשרות מיליון בהסעות, תנו לנו להקים בית ספר לתפארת".

בנו של ג'אבר אבו-קווידר נוסע מדי יום כ100 ק"מ לבית הספר התיכון בניצנה על גבול מצרים. הוא יוצא מהכפר א-זרנוג, כפר בדואי בלתי-מוכר שהוא בית לכ6000 איש ואישה, לאחר שלא מצא מקום בבתי הספר בעיירות הסמוכות, שם ניתנת קדימות לתושבי המקום. כך נוסעים מדי יום כ450 תלמיד ותלמידה מהכפר לכ15 בתי ספר שונים ברחבי הנגב.

"תלמידים מסיימים חטיבת ביניים עם ציונים טובים וכאשר הם עוברים לבתי ספר תיכוניים בחוץ ניכרת ירידה משמעותית בהישגיהם" אומר מוראד אבו-קווידר , חבר הועד המקומי בכפר. לאחר עתירה לבג"ץ הוקם בשנת 2000 בית ספר יסודי ראשון בכפר, שכיום נותן מענה לכמעט 1000 תלמידים ותלמידות. רק לפני שנתיים חובר לחשמל, עד אז הופעל ע"י גנרטור חשמלי. מנהל בית הספר, ח'אתם אבו-קווידר דואג לציין כי בית הספר זוכה להישגים רבים שכללו  גם קבלת פרס החינוך. "פיתחנו פה תכנית ייחודית לניהול ויישוב סכסוכים על מנת למגר את האלימות בחברה". ח'אתם שאחראי על צוות מורים מגוון הכולל בדואים בני המקום, ערבים מהצפון וגם מורים יהודים והוסיף: "ההורים משתפים פעולה ולוקחים את חינוך ילדיהם ברצינות".

אך עם המעבר לתיכון, נדמה שההישגים עשויים ללכת לטמיון. ע"פ דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אחוז הנשירה המצטבר בחברה הבדואית מגיע לכ30%, זאת לעומת 18% בחברה הערבית בכלל ו5% בלבד בחברה היהודית. עיקר הנשירה מתרחשת במעבר בין חטיבת הביניים לתיכון. בתוך החברה הבדואית, תלמידי  35 הכפרים הלא-מוכרים אשר לא זוכים לחינוך על יסודי בכפרם, הם בעלי אחוזי הנשירה הגבוהים ביותר. כחלק מתוכנית החומש הממשלתית לפיתוח החברה הבדואית בנגב, הוצב יעד של 18% אחוזי נשירה מצטברת תוך 4 שנים.

נסרין ופידא אבו קווידר, בנות 17 תושבות הכפר מספרות כי הן צועדות מדי יום חצי שעה ברגל בתוך הכפר, ולאחר מכן נוסעות מרחק חצי שעה באוטובוס. " איך אני יכולה לעשות אחר כך מבחן? לקבל בגרות?" מספרת נסרין "אנחנו גם סובלות מאפליה בתוך בית הספר – המורים משקיעים יותר בתלמידים בני המקום ואנחנו שמגיעים מבחוץ יורדים בהישגים". מנהל בית הספר הוסיף: "אצלנו הבנות מצטיינות יותר מהבנים, הן רוצות ללמוד ומשקיעות והצורך לנסוע פוגע בהן במיוחד". אחת התלמידות קראה בפני משתתפי ההפגנה: " איפה הזכויות שלנו? אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. מספיק שאין לנו חשמל, מים, הורסים לנו בתים – תנו לנו ללמוד בכבוד, אנחנו מאבדות את העתיד שלנו. איפה משרד החינוך?"

בעצרת נכח סעיד אל-חרומי, חבר הכנסת מהרשימה המשותפת. הוא עודד את התלמידים ודרש מהם להמשיך במחאה: "כמיעוט, אנחנו חייבים לשים את תשומת לבנו לחינוך." הדגיש  ופנה לתלמידים בהתרגשות: "לכל אחד מאיתנו יש תפקיד – אולי אתם לא תזכו ללמוד בתיכון שיקום, אבל אתם עושים היסטוריה לאלפי התלמידים שיבואו אחריכם. היו נחושים בדעתכם".

ג'אבר עבד אל-כרים, חבר הוועד המקומי מסביר על המשך צעדי המחאה: "הקפדנו להעביר פנייה בכתב לכל משרדי הממשלה בדרישה להקמת ביה"ס תיכון וטרם קיבלנו תשובה". עבד אל-כרים ציין "אנחנו השקנו עצומה אינטרנטית ואנו מבקשים מכולם לחתום ולהצטרף" הוא הוסיף, "אנו קוראים לכל המסגרות והמוסדות הרלוונטיים לתמוך בנו ולעמוד אתנו כדי להשיג דרישה זו, הזכות לחינוך היא זכות יסוד ואנו דורשים הקמה של ביה"ס כדי לשים קץ לסבלם של ילדינו".

Through Her Eyes: Art, Photography & Resistance

Support Arab Bedouin women photographers from Umm al-Ḥīrān present their story in New York

הריסות בתים

02-09-19 - אַל-עַרָאגִיב, כפר בדואי בלתי-מוכר מערבית לכביש 40. כל הכפר נהרס בפעם ה-157.

29-08-19 - אַל-עַרָאגִיב, כפר בדואי בלתי-מוכר מערבית לכביש 40. כל הכפר נהרס בפעם ה-156.

לכל ההריסות