Logo Negev Coexistence Forum for Civil Equality
פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי
منتدى التعايش السلمي في النقب من أجل المساواة المدنية

לובי וסינגור מקומי

הפורום פועל למען שוויון אזרחי בנגב-נקב ולמיגור המדיניות הגזענית והמפלה כנגד אזרחים הבדואים. לשם כך נעשית עבודה מתמדת עם קובעי-מדיניות בכנסת, במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובקרב מקבלי החלטות שונים. אנו מקיימים פגישות והרצאות, מזמינים לסיורים ופגישות עם תושבי האזור הבדואים, מפיצים ניירות עמדה, מדברים בוועדות הכנסת השונות. אנו פועלים בשיתוף עם קובעי-מדיניות שזכויות אדם קרובות ללבם מכל קצוות הקשת הפוליטית בישראל, למען חברה צודקת.

בעבר, פרסומים ודו"חות שכתבנו הובילו לדיונים בועדות שונות בכנסת ולסיורים שונים של אותן ועדות. לדוגמא, במהלך 2016 השתתפו חברי ועדת ביקורת המדינה בסיור עימנו וקיימו דיונים בעקבות הדו"ח קהילה תחת מתקפה: מצב זכויות האדם של הקהילה הבדואית בנגב  של הפורום מדצמבר 2015.

בשנים שקדמו לכך, השתתף הארגון בפעילות נרחבת כנגד תוכנית פראוור-בגין ויצירת התנגדות לתכנית בצבור ובכנסת התנגדות שהובילה בסופו של דבר לביטול התכנית.


2019

כנס חירום ברהט: "משרד החינוך חייב למנוע את ביטול התכנית להשלמת השכלה לנשים בדואיות" בשיתוף עם עמותת סידרה-לקייה ו -MAZON

ביום שני, 5 באוגוסט בין השעות 9:30 עד 12:00 נערך במרכז קהילתי רהט כנס ציבורי במסגרת המאבק נגד סגירת תכנית השלמת השכלה לנשים בדואיות.

הכנס נערך כחלק מן המאבק למנוע את סגירת התכנית בידי משרד החינוך בראשית שנת הלימודים. התכנית הקיפה בשנים קודמות 25 כיתות בשנה ונתנה מענה ל- 450 תלמידים, 90% מהן נשים הזקוקות להשכלה בסיסית ולהשלמת שנות לימוד עד לרמת בגרות. השנה פעלו רק תשע כיתות, וגם זאת רק בעקבות לחץ ציבורי שהופעל על משרד החינוך. המארגנים: "לא ייתכן שמשרד שתקציבו 60 מיליארד ₪ לא מצא 2.5 מיליון עבור הנשים הבדואיות, שקופחו בתקציבו בעשורים הקודמים והן קרבנות של מחדליו". 

בכנס השתתפו חברות כנסת; מנהלי המתנ"סים המפעילים את התכנית; מרצים ואקדמאיים; מנהיגים מקומיים; פעילות לקידום זכויות נשים; ארגוני נשים וארגוני זכויות אדם; וכמובן משתתפות התכנית. 

ח"כ עאידה תומא סלימאן, הרשימה המשותפת: המדינה חייבת לקחת אחריות ולהגידל את התקציבים המיועדים לשירותי חינוך והשכלה לנשים ערביות בדואיות. 

ח"כ ע'דיר כמאל מריח, כחול לבן: "משרד החינוך לא דרש, משרד האוצר לא ידע, והתקבלה החלטת ממשלה שנעדר ממנה הסעיף החשוב הזה ותקצובו! כחלק מהמאבק נגד ביטול התוכנית, פניתי למשרד החינוך והאוצר במכתב רשמי, בדרישה לבחון מחדש את הנושא במשותף ובכובד ראש, כדי למצוא פתרון, ולהשיב בהקדם את הפעלת התכנית."

פרופסור יפעת ביטון, המחנה הדמוקרטי: "גם צדק חלוקתי וגם היגיון כלכלי. שני אלה מחייבים לא רק שהתכנית הזאת תמשיך, אלא שהיא תורחב ושיבינו שהיא רק הפלסטר על הפצע הגדול והמדמם של חוסר התשתיות וחוסר הטיפול במערכת החינוך במגזר הבדואי."

צפו בכתבה שהכין אבנר מצליח מהטלוויזיה החברתית:

השלמת השכלה לנשים בדואיות – לא בבית ספרנו

 

 

 

 

 

היעדר מיגון ביישובים הערבים בדואים בנגב 

בעקבות סבבי הלחימה המתמשכים באזור עזה, פורום דו-קיום בנגב והמועצה האזורית לכפרים הבלתי-מוכרים בנגב הוציאו מכתב (7 במאי 2019) בבקשה דחופה לקדם הקמה מהירה של מרחבים מוגנים ביישובים הבדואים בנגב- מוכרים ושאינם מוכרים כאחת. 

המכתב נשלח לראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו, השר לביטחון פנים גלעד ארדן, ראש המטה הכללי רב אלוף אביב כוכבי ומפקד פיקוד העורף אלוף תמיר דרעי. הוא גובה בנתונים שנאספו במסגרת הגשת עתירה בנושא באמצעות האגודה לזכויות האזרח בשנת 2014, (בג"ץ 5019/14)  וכן דו"ח מבקר המדינה לשנת 2018, בהם הוצגו פערי מיגון קיצוניים ביישובים הערבים בישראל, והערבים-בדואים בנגב בפרט והיעדר מיגון בכלל בכפרים הבלתי מוכרים והמוכרים.

המכתב מציג האשמה חמורה לפיה אף על פי שהמדינה מודעת לבעיה לא נעשה דבר מלבד קידום של מרחבים מוגנים בבתי ספר ומרפאות ציבוריות, וכי 72,000 תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, להם אין גישה למרחב מוגן כלל, נותרו שקופים לחלוטין.  כמו כן הדגישו העמותות כי גם בבתי הספר ומוסדות הלימוד ביישובים הבדואיים ישנם פערים חמורים בין כמות התלמידים והמורים ליכולת האכלוס של המקלטים, וכי בתי ספר רבים מורכבים ממבנים יבילים בלבד, כך שאין שם כלל מרחב מוגן. "מדובר במצב אבסורדי בו המדינה מודעת לסכנה אך לא עושה דבר. כאשר משפחה המתגוררת ביישוב בדואי שומעת את האזעקה אשר פעמים רבות מגיע מהיישוב היהודי הסמוך, לא נותר לה לעשות דבר מלבד להתפלל. לא ייתכן כי זכות בסיסית להגנה על החיים תשמש כמדרס –  זוהי הפקרות ברמה הגבוהה ביותר, שתגרום לטראומה ואבדות נוספות" אמרה חיה נח מנכ"לית פורום דו קיום לשיווין אזרחי.

היעדר מיגון ביישובים הבדואים – הפקרת אוכלוסייה רחבה לסכנת חיים

גזענות

ב-16 ליוני 2019, הוציא פורום דו-קיום בנגב מכתב רשמי לממונה על קבילות הציבור ברשות השידור (העתק: מועצת העיתונות, כאן/רשת ב'). הנידון: הערות גזעניות ומסיתות של המגיש ד"ר יצחק נוי במסגרת תכניתו "ראיון על שתי רגליים". התכנית שודרה בכאן/רשת ב' במהלך חג השבועות השנה. 

במהלך התוכנית המגיש יצחק נוי הציג שאלות פוגעניות, גזעניות ונגועות בדעה קדומה בעניין החברה הבדואית. כך למשל, בפתח הריאיון אמר נוי: "…(ישראלים) לא מעטים לא מחבבים אותם, יש בינינו לא מעטים שחושבים
שהם מהווים סכנה לקיומה של מדינת ישראל, בהתרבות שלהם, בנהירה אחר האסלאם הקיצוני".
כך גם בהמשך הריאיון, לאחר שביילי בחר דווקא לספר על תרבות האירוח, ועל השירה הבדואית החליט יצחק נוי
לשאול אותו: "חלק מהישראלים אחוזי פאניקה, שהרי הבדואים ידועים כרוצחים ממדרגה ראשונה?… תתחיל
מהדקירה הראשונה או הירייה הראשונה".

פורום דו-קיום בנגב סבור כי אין ספק שלהערות גזעניות המקטלגות אוכלוסיה שלמה כ"רוצחים" ו"סכנה קיומית" אין מקום בחברה דמוקרטית ועל כן אנו דורשים את התנצלותו המיידית של ד"ר יצחק נוי. 

עדכון: ב-26.6.2019, הושעה השדרן יצחק נוי משידור ברדיו. לכתבה ב- Ynet לחצו כאן

מכתב תלונה רשמי- רשות השידור (יצחק נוי בכאן ב) 16.6.19


2017-2018

הקואליציה למען חיזוק ערי הנגב

ביום 22.11.2015 התקבלה החלטת ממשלה 748 , שכותרתה "בחינת הקמת ישובים חדשים בנגבבמטרה לקדם הקמתם של חמישה ישובים קהילתיים חדשים בנגב כדי להגדיל את אוכלוסיית הנגב ולמשוך קהלים נוספים להתיישבותלתכנית המוצעת יש השלכות מרחיקות לכת על עתיד הנגב בכלל ועל האזרחים הערבים הבדווים בנגב בפרט, על כן, הקואליציה למען חיזוק ערי הנגב מתנגדת לתכנית האמורה, וקוראות לא לקדמה. תחת זאת, קוראים הארגונים, לפעול להרחיב ולחזק את רוב הישובים הקיימים בנגב, הזקוקים לחיזוק, וכן לפעול להכרה ולתכנון של הישובים הבדווים הבלתי-מוכרים, המשוועים להכרה, לתכנון ולפיתוח.

לשמחתנו, בתאריך ה-24.7.2018, החליטה הועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים בירושלים לפסול ארבעה מתוך ששת היישובים שביקש להקים משרד הבינוי והשיכון בנגב. הקמת יישובים קטנים לעשירים בלבד, רובם ככולם גם ליהודים בלבד, היא פגיעה בעשרות אלפי בדואים בנגב הנאבקים להכרה בכפרים שלהם מאז קום המדינה.

פעילות הקואליציה:

נייר עמדה 

התייחסות הקואליציה לדיון בועדת הפנים והסביבה בכנסת

החלטת הולנת"ע (ועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) 

שותפנו לקואליציה:

החברה להגנת הטבע

מגמה ירוקה

האגודה לזכויות האזרח

במקום

 

 

 

 

 

 

 

 

MAZON: A Jewish Response to Hunger

קרן 'מזון' הינה קרן אמריקאית הפועלת בארצות הברית ובישראל במטרה להילחם בגורמים המובילים לרעב ועוני.

פעילותנו:

הקהילה הבדואית בנגב סובלת מעוני מחפיר וחוסר ביטחון תזונתי ונמצאת בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי בישראל. בשיתוף עם מספר רב של ארגונים, פורום דו-קיום פועל לשיפור המצב הכלכלי והחברתי של עשרות אלפי בדואים בנגב בעזרת לובי וסנגור מקומי, בנושאים כגון: תעסוקת נשים ערביות-בדואיות, שיפור כבישי גישה ותחבורה ציבורית, דרישה להקמת גני ילדים ומעוני יום, ועוד.

שותפינו לפרויקט:

המועצה לכפרים הבלתי-מוכרים

ידיד

הטלוויזיה חברתית

מרכז אדוה

העוקץ

שתיל

סיכוי

לאתר קרן 'מזון'

כנס תעסוקת נשים ערביות-בדואיות

הקהילות הבדואיות בנגב סובלות ממצוקה כלכלית ומעוני חמור. קושי מרכזי בא לידי ביטוי בשוק העבודה, כאשר רבים מבני הקהילות סובלים מנחיתות בתחרות על מקום בשוק העבודה, בין השאר בשל הדרה ואפליה כנגדם. כנשים במיעוט אתני, הבדואיות בנגב נתונות לאפליה והדרה כפולה, אשר דוחקת אותן לעוני, אבטלה או תעסוקה בשכר נמוך ובתנאים שאינם הולמים.

על הכנס:

כנס תעסוקת נשים ערביות-בדואיות נתמך על ידי קרן 'מזון' ובשיתוף עם עמותת ידיד ברהט וסידרה-רקמת המדבר.

במסגרת הכנס, עסקנו בחסמים העיקריים המקשים על נשים ערביות-בדואיות בנגב להשתלב בשוק התעסוקה. כמו כן, הבאנו בפני הקהל הרחב עדויות של נשים בדואיות מהכפרים המוכרים, העיירות הממשלתיות והכפרים הבלתי-מוכרים על ההתמודדות היומיומית שלהן עם אפלייה, גזענות, מערכת חינוך משובשת, חוסר בתחבורה ציבורית ובמקומות עבודה ועוד.

בכנס השתתפו נשות ואנשי מקצוע שונים, נבחרות ונבחרי ציבור (כולל נציגים ממשרדי הממשלה השונים) וחברות וחברי כנסת (ח"כ עידא תומא סלימאן, יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה ולשיוויון מגדרי בכנסת; ח"כ אחמד טיבי, סיעת הרשימה המשותפת; ח"כ מיכל רוזין, סיעת מרצ).

ח"כ מיכל רוזין חתמה את הכנס: "אני מאמינה שאתן צריכות שיהיה לכן ייצוג הולם וראוי. אני רוצה לראות אישה בדואית לא רק ברשויות המקומיות, אלא גם בכנסת, ואפילו בממשלה אינשאללה!".  

נייר עמדה תעסוקת נשים ערביות-בדואיות בנגב ספטמבר 2018

דו"ח תעסוקת נשים ערביות- בדואיות בנגב מרץ 2018

 

 

 

 

 

 

 


קמפיין ציבורי להחזרת המימון לתכנית להשלמת השכלה למבוגרים

במהלך הפעילות לקידום התעסוקה, נודע על כוונת משרד החינוך להפסיק את תקצוב התכנית להשלמת השכלה שברובה משרתת נשים ערביות- בדואיות (בערך 95% מן המשתתפות). התכנית, המופעלת בידי החברה למתנ"סים, מעניקה השכלה ראשונית לנשים שאינן אורייניות, וכן השלמת השכלה עד לתעודת בגרות לנשים שנשרו מלימודים.

הפורום יזם מהלך סינגורי, שכלל עצומה ציבורית (בשותפות עם "זזים") עליה חתמו 620 אזרחים, מכתב לשר החינוך, נפתלי בנט; שר הכלכה, חיים כץ; ושר החקלאות, אורי אריאל: מטעם חמישה ארגונים (עמותת סדרה, שתיל, מרכז אדוה, מרכז אלחוקוק) , מכתב נוסף לשר ששיגרו ששה ח"כים, הפצת נייר עמדה, ופרסומים רבים באמצעי התקשורת

בכל הערוצים הודגש כי בנוסף לשלילת זכויותן של הנשים לחינוך ולאוריינות, שהופרו שוב ושוב בעבר, ביטול התכנית פוגע פגיעה קשה בסיכוייהן להיות מועסקות ואף בסיכוי להתקדם בעבודה.

בעקבות הקמפיין, הודיע משרד החינוך על ביטול הקיצוץ עד סוף 2019. עם זאת, משרד החינוך התחייב לכ-15 כיתות בלבד, במקום 25 הכיתות שהיו קיימות קודם לכן, בתקציב של 2 מיליון שקלים.   

בדיון מהיר בועדת החינוך שביקשו ח"כ מירב בן-ארי, מוסי רז, יוסי יונה וסעיד אלחרומי נכחו למעלה מ-10 חברי וחברות כנסת מכל הקשת הפוליטית ודרשו פה אחד להכיר בחיוניות התכנית ולהבטיח את מימונה והרחבתה גם בשנים הבאות. המאבק בנושא זה ממשיך להתנהל. 

נייר עמדה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


יום הנגב בכנסת 

ב- 18.12.18 התקיים בכנסת יום הנגב ביוזמתו של ח"כ טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת). ועדות שונות כדוגמת ועדת הכלכלה, העבודה והרווחה, חינוך, הועדה לקידום מעמד האישה ושיוויון מגדרי והועדה לביקורת המדינה דנו בסוגיות שנגעו בחיי הקהילה הבדואית בנגב ובפרט בחיי ילדים ונשים מהכפרים הבלתי-מוכרים. 

פורום דו-קיום נכח במסר ועדות ואף הציג את עמדתו בנושא של מעונות היום, בועדה לביקורת המדינה:

מעון יום הינו אחד האמצעים המרכזיים להבטחת אפשרות של הורים, ובפרט נשים, להשתתפות בשוק העבודה. מחקרים מלמדים כי שיעור התעסוקה של נשים ערביות בנגב מושפע לשלילה מהיעדר מסגרות מספיקות לגיל הרך, בכלל, והיעדר מעונות יום הפועלים במסגרת יום ארוך בפרט.

בשנים 2014-2015 פעלו 5 מעונות בארבעה ישובים בדואים: רהט, תל שבע, ערערה בנגב וחורה. בשלושה יישובי קבע ותיקים נוספים, וכן ב- 11 יישובים של המועצות האזוריות נווה מדבר ואלקסום, לא פעלו מעונות כלל.

כיום פועלים בנגב 12 מעונות יום בשישה ישובים בדואים (חורה, כסייפה, ערערה בנגב, רהט, שגב שלום ותל שבע). במעונות אלו מטופלים כ-815 ילדים המהווים כ-2% מכלל הילדים הבדואיים בגיל הרך בנגב (מתוך 33,000 בגילאים 0-3).

כמו-כן, קיימים כיום 236 משפחתונים ביישובים הבדואים בנגב בהם מטופלים כ- 1,120 ילדים המהווים בערך 3% מכלל הילדים הבדואים בשכבת הגיל המדוברת. בסך הכל, מצויים במסגרות לגיל הרך המפוקחות על ידי המדינה רק כ- 5% בלבד מן הילדים ביישובים הבדואים בנגב (גילאים 0-3), זאת בהשוואה ל-27%  ביישובים היהודיים.

דברים שאמרה טל אברך, רכזת הסנגור של הפורום, בועדה לביקורת המדינה

 

 

 


הכנס למאבק בעוני ויצירת פתרונות באוניברסיטת חיפה

האוכלוסיה הבדואית בנגב מצויה במצב של עוני מחפיר כבר עשרות שנים. קהילה זו מתאפיינת בשיעורים גבוהים של אבטלה, ובפערים מגדריים עמוקים בשיעורי התעסוקה והשכר. במרוצת השנים מספר ועדות ותוכניות ממשלתיות עסקו בצורך להעלאת שיעורי התעסוקה בקרב האוכלוסייה הבדואית בכלל, ובקרב נשים בדואיות בפרט, על מנת לחלץ משפחות ממעגל העוני.

הכנס למאבק בעוני נערך ב-20.12.2018 לראשונה מחוץ לכותלי הכנסת בהובלת הפורום למאבק בעוני ותכנית הדגל של אוניברסיטת חיפה. 

פורום דו-קיום בנגב לקח חלק בהכנת הכנס ובהשתתפות בשולחן העגול על תעסוקת נשים ערביות פלסטיניות. מטרת הדיון בשולחן העגול היא לבחון אפשרויות יצירתיות להרחבת הפיתוח הכלכלי-מקומי ביישובים הערביים, באופן שיאפשר הרחבת הזדמנויות תעסוקה לנשים בסמוך למקום מגוריהן על מנת להגדיל את הזדמנויות התעסוקה ושיעור השתתפותן בעולם התעסוקה. אחד הפרויקטים היכול לשמש כמודל, הוא מתן מענה כוללני לנשים בתחום התעסוקה וההעצמה הכלכלית, כולל פיתוח כלכלי-מקומי בר-קיימא. 

בשותפות עם עמותת סדרה (לקיה) ועמותת ערוס אלבחר (יפו) כתבנו נייר עמדה והצגנו אותו בכנס אל מול ארגונים אחרים, נציגים מהמגזר הציבורי ומהמגזר העסקי. 

כנס העוני- שולחן עגול תעסוקת נשים ערביות

Through Her Eyes: Art, Photography & Resistance

Support Arab Bedouin women photographers from Umm al-Ḥīrān present their story in New York

הריסות בתים

02-09-19 - אַל-עַרָאגִיב, כפר בדואי בלתי-מוכר מערבית לכביש 40. כל הכפר נהרס בפעם ה-157.

29-08-19 - אַל-עַרָאגִיב, כפר בדואי בלתי-מוכר מערבית לכביש 40. כל הכפר נהרס בפעם ה-156.

לכל ההריסות