Logo Negev Coexistence Forum for Civil Equality
פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי
منتدى التعايش السلمي في النقب من أجل المساواة المدنية

הועדה לביקורת המדינה: יש לחקור את מחדל אזורי התעשייה הבדואים בנגב

18.12.2018

הועדה דנה היום (שלישי) בסוגיית התעסוקה ביישובי הבדואים בנגב. זאת, במסגרת "יום הנגב" שצוין במשכן. בדיון עלתה התביעה לבדוק ליקויים חמורים בתהליכי ההקמה של אזורי התעשייה הבדואים, ולבדוק את המחדלים בהקמת מעונות ביישובים. הדיון התקיים בעקבות דו"ח מבקר מדינה, שהוקדש לליקויים בקידום התעסוקה ביישובים הערבים. "תל שבע היתה היישוב הראשון הקבוע של הבדואים. איך ייתכן שאין בה אזור תעשייה עד היום? הרי ממש לידה, בעומר, יש אזור תעשייה מהמפוארים בנגב".

פורום דו קיום בנגב מסר לועדה מסמך, המציג ניתוח מצב ביחס לפיתוח התעסוקה בנגב. לפי המסמך, בשנים 2012 עד 2016 פעלה ביישובי הבדואים תוכנית חומש, שאחת ממטרותיה היתה קידום הזדמנויות תעסוקה, ובפרט לנשים ששיעור התעסוקה בקרבן נמוך מאד, והמעדיפות תעסוקה הסמוכה לביתן.

אזור תעשייה אחד שנכלל בתוכנית – עידן הנגב ברהט, נחשב הצלחה גדולה: קמו בו מפעלים לא מעטים, והשטח הגדול (300 דונם) שנועד לשיווק ליזמים – אוכלס. לעומת זאת, אזור התעשייה  בשגב שלום, שבו תוכננו לפיתוח ושיווק 70 דונם, לא אוכלס במלואו עד כה, ונחשב להצלחה חלקית. באזור תעשייה ערערה תוכננו 25 דונם, אך שווקו בודדים, ותהליכי הפיתוח נבלמו.

חמור יותר המצב בשני אזורי התעשייה שתוכננו במסגרת המועצות האזוריות הבדואיות: במועצות נועדו לקום אזורי תעשייה בכ- 200 דונם. ואולם, האזור הראשון, בכפר ביר הדאג' שבדרך מבאר שבע למצפה רמון, כלל לא הוקם. מחלוקת בין תושבי הכפר לבין רשות הבדואים, שנסוגה מהתחייבות להקצות לתושבים שטחים חקלאיים, מעכבת מאז שנת 2003 את פיתוח היישוב, ועקב כך פיתוח אזור התעשייה בוטל. בכפר אחר, אבו קרינאת, פותחו 80 דונם והוחל בפיתוח 80 נוספים, ואולם אז התעוררה במקום מחלוקת בין רשות מקרקעי ישראל לבין בדואים התובעים בעלות על שטחים. שווקו 35 מגרשים, אך תהליכי הפיתוח נבלמו.

ח"כ ד"ר יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) מתח ביקורת על קצב פיתוח אזורי התעשייה בנגב, והעיר: "אנחנו שומעים פעם אחר פעם על תוכניות עם מיליונים, אבל אחר כך מתברר שאלו דיבורים, שאין מאחוריהם פעולות. יש פער עצום בין כוונות הממשלה בתחום פיתוח אזורי התעשייה למה שקורה בפועל. מבקר המדינה צריך לבדוק זאת".

חיה נח, מנכ"לית פורום דו קיום בנגב: "אנחנו תובעים שהועדה תדרוש ממבקר המדינה לחקור את המחדלים בפיתוח אזורי התעשייה. איך ייתכן, ששמונה שנים לאחר שהתקבלה החלטה בממשלה, אזור תעשייה שלם בביר הדאג' לא פותח כלל? גרוע מכך- באבו קרינאת הוא פותח בהשקעה ממשלתית ניכרת, אך אין בו כל שימוש!. כעת מספרים לנו שההשקעה עברה לכפרים אלסייד ואום בטין. מי ערב לנו שעכשיו זה יצליח? האם הופקו הלקחים מהכישלון החרוץ שנרשם עד כה?".

ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת) הוסיף: "מדוע הרשות להתיישבות הבדואים מפתחת בשנים האחרונות אזורי תעסוקה? זה לא תפקידה! זו לא המומחיות שלה! ובכלל, אנחנו לא מקבלים את זה שממנים רשות מיוחדת לבדואים. ראשי הרשויות שלנו צריכים לדבר ישירות עם שרי הממשלה – ולא דרך מתווכים!".   

יריב מן, ראש האגף לפיתוח חברתי-כלכלי והממונה על תוכניות החומש לבדואים במשרד החקלאות, הביע הסכמה עם הביקורת שנשמעה: "הקצב של הפיתוח- לא עומד במה שהיינו רוצים לראות". הוא ציין כי בשטחי התעשייה התגלו בדיעבד תביעות בעלות, שחסמו את פיתוחם.

מר עומר אבו רקייק, ראש מועצת תל שבע, התלונן כי במועצה אין עד היום אזור תעשייה, וכך גם בכסייפה: "צריך להיות ביישוב שלנו אזור תעשייה כי בפני האישה הבדואית ניצבים חסמים. המדינה כבר למדה שיש חסמים להעסקת נשים, וצריך להתאים את התעסוקה לצרכיהן". מר חסיין אלעוברה הוסיף: "תל שבע היתה היישוב הראשון הקבוע של הבדואים. איך ייתכן שאין בה אזור תעשייה עד היום? הרי ממש לידה, בעומר, יש אזור תעשייה מהמפוארים בנגב?".

טל אברך, רכזת הסינגור של פורום דו קיום, תבעה לבדוק את הכשל בבניית מעונות היום ביישובי הבדואים. בשנת 2014 התחייב שר הכלכלה דאז, נפתלי בנט, כי שיטת ההקצאה לבינוי מעונות תשונה, במטרה לזרז את הבינוי ולהסיר חסמים המעכבים את פיתוח המעונות ביישובים הערבים. בנט הבטיח להביא להקצאה שוויונית לחברה הערבית, ולהיאבק באפליה שנהגה עד אז בתקציב הבינוי.

ואולם, כיום התברר כי שיטת ההקצאה החדשה אינה מצליחה להתמודד עם החסמים בהליכי הבנייה. גרוע מכך, בשל שיטה זו מועברים תקציבים לבינוי מעונות שנועדו לרשויות מקומיות עניות- לרשויות מבוססות המיטיבות לנצלם. אברך הסבירה: "כיום קצב הבנייה של מעונות איטי מאד. ביישובים הבדואים יש רק ל- 2% מהילדים מעון. הממשלה מצהירה שהיא רוצה שנשים בדואיות ישתלבו במעגל התעסוקה אבל היא לא מאפשרת זאת. בנוסף, תהליכי הבינוי איטיים ורוויי חסמים, ואין סיכוי שיביאו לצמצום פערים ממשי בטווח הנראה לעין". אברך העירה גם על העלויות הגבוהות של שהות ילדים במעונות ועל הסבסוד המועט של עלויות המעון הגבוהות:  "זה מצב אבסורדי שאישה רוצה לצאת לעבוד, ועושה הכל כדי לצאת לעבודה, אבל בשל עלות המעון לא כדאי לה לעבוד".

מר חגי פורגס, נציג האגף למעונות יום, הודה כי הליכי הבינוי מתמשכים וחלים בהם עיכובים, ואולם הוא נמנע מהצבעה על פתרון הולם לבעיה. לדבריו, "אין לאגף כלים להתמודד עם סוגיות של תכנון ובנייה". גם לבעיית העלויות הגבוהות של שהות במעון לא הציג פורגס מענה. "צריך להבין למה מעונות לא מאוכלסים", העיר.

הריסות בתים

27-06-19 - אַל-עַרָאגִיב, כפר בדואי בלתי-מוכר מערבית לכביש 40. כל הכפר נהרס.

15-06-19 - אַז-זַרְנוּג, כפר בדואי בלתי-מוכר ליד שגב שלום. בית אחד נהרס.

לכל ההריסות