תַל אַס-סַבַּעּ (תל שבע) היא העיירה הבדואית הראשונה שהוקמה על ידי המדינה. העיירה הוקמה בשנת 1968, לאחר סיום הממשל הצבאי בשנת 1966, ובשנת 1996 הוכרזה כמועצה מקומית. מיקומה של תַל אַס-סַבַּעּ נקבע בלב אזור הסייג, משום שהיה סמוך לאזור אליו הועברו שברי שבטים מהנגב הצפוני, מהתראבין ומהקדיראת. בסוף 2015 מנתה תַל אַס-סַבַּעּ 18,700 נפש.

תַל אַס-סַבַּעּ מדורגת באשכול הראשון בדירוג הסוציו-אקונומי של היישובים בישראל, האשכול הנמוך ביותר. בעיירה פועלים 11 בתי ספר ברמות שונות – יסודי ועל יסודי, ו-61 גני ילדים, כמו כן פועל בתַל אַס-סַבַּעּ מתנ"ס. בעיירה פועלים 6 מרפאות ומכונים רפואיים. השירותים השונים שמעניקה העיירה לתושביה, משרתים גם את תושבי הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים הסמוכים לה.