• רקע כללי

      עַבְּדִה הוא כפר בדואי בלתי-מוכר בהר הנגב, הנמצא סמוך לכביש 40. הכפר הוא חלק מריכוז של שלושה כפרים (מצפון לדרום): וָאדִי אַרִיחָא, עַבְּדִה ואַל-בַּגָּאר. בכפר מתגוררים כ-500 אנשים, כאשר המשפחות העיקריות המתגוררות שם הן קשחר, אלווג',דרוושה, טמטאווי, אבו-עסא, אלכלב, גריימי, סעוד וטסן, השייכים למטות עזזמה וד'ולם. למטה עזאזמה היתה שייכת הקרקע בהר הנגב, לפני קום מדינת ישראל, וזו חולקה בין השבטים והמשפחות השונים השייכים למטה או שחסו תחתיו. הקהילות בהר הנגב נחלקו לפי תחומי התמחות בחקלאות. תושבי עַבְּדִה רעו עדרי גמלים גדולים ושטחי רעיה באזורים הצחיחים יותר כמו נחל חווה, מכתש רמון, נחל פארן וכדומה, ושילבו עיסוק בחקלאות עונתית באזורים בהר הנגב תוך אימוץ והשמשה של מתקנים קדומים בחקלאות (טרסות, בורות מים ועוד).

      לאחר קום המדינה, היו המשפחות בהר הנגב מן הבודדות שלא רוכזו לתוך אזור הסייג' והמשיכו לנהל חיי קהילה כפריים על אדמותיהם. מקור השם 'עַבְּדִה' הוא בעיר הנבטית הקדומה, הקיימת כיום כאתר ארכיאולוגי.

      שירותים ותשתיות

      בעַבְּדִה קיים מרכז חינוכי במבנים יבילים הכולל בית ספר מכיתות א' עד ט', ובו לומדים כ-300 תלמידים. הכפר כולל גם גן ילדים קטן. תלמידי החטיבות העליונות יוצאים ללמוד בבִּיר הַדָּאג׳ או בשְׁגִיבּ אַס-סַלָאם (שגב שלום). במקום קיימת מרפאת קופת חולים קטנה שכמעט ואינה פועלת. בית הספר והמרפאה הוקמו שניהם בשנת 2000, בעקבות החלטת בג"ץ. איסוף אשפה קיים בצורה לא מסודרת ולא תקינה ואינו מתוקצב על ידי הרשויות. בעַבְּדִה אין נגישות ותשתיות למעט כביש גישה לבית הספר, שגם הוא אינו נגיש בצורה מסודרת, תקינה ובטיחותית. אין חיבורים לחשמל וביוב. לחלק מריכוזי המגורים ישנם חיבורי מים מרכזיים ולחלק אין כלל.

      תהליך הכרה והסדרה

      בשנת 1993, בעקבות מדיניות של ריכוז האוכלוסיה הבדואית בעיירות, ולאחר שבית המשפט דחה את תביעות הבעלות של חלק מתושבי הר הנגב, הועברו שבע משפחות מפלג הסראחין של מטה העזזמה, ליישוב שגב שלום. לאחר שביתה בת חצי שנה מול הכנסת, הושג הסכם עם ממשלת ישראל. בעקבות הסכם זה, התאפשר לאותן שבע משפחות (חלקן מרמת ציפורים וחלקן מעַבְּדִה) לעבור להתגורר באתר 'עַבְּדִה'. בשנת 2015, התקבלה החלטה עקרונית בועדת המשנה לנושאים תכנוניים במנהל התכנון, להקים יישוב קבע סאהל אַל-בַּגָּאר/רמת ציפורים, צפונית לעַבְּדִה, אשר יאכלס את כל התושבים הבדואים של רמת נגב. ביוני 2016, לאחר בחינה מחודשת של תא השטח ומתוך התייעצות עם הקהילות הבדואיות השונות, הוחלט לבטל את האתר ברמת-ציפורים ולהעבירו ליישוב החדש באזור עַבְּדִה. 

      ב- 7 למאי 2019, החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבניה להמליץ לממשלה על הקמת היישוב עַבְּדִה. על פי התכנית, שלושה יישובים בדואים (וָאדִי אַרִיחָא, וָאדִי אל הווא/נחל חווה, וסאהל אַל-בַּגָּאר/רמת ציפורים) יעברו לאזור הר הנגב ושם יוקם עבורם יישוב עם כ-500 יחידות דיור. הקמת היישוב החדש מחייבת אישור נוסף של הממשלה. תושבי סאהל אַל-בַּגָּאר/רמת ציפורים, המתנגדים להחלטה זו, והודיעו כי יאבקו בה.

      בנוסף ליישוב, מתכננת הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב להקים עוד שלושה מוקדי תיירות באזור עבור התושבים הבדואים בנגב. בעוד תושבי המקום דורשים לאפשר להם להתגורר בסמוך למוקדי התיירות (ומועצת רמת הנגב תומכת בכך), רשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ומשרד התיירות מתנגדים לאפשרות זו. בהחלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה נרשם כי לא תתאפשר הקמה של יחידות דיור בצמוד למוקדי התיירות. הדבר מהווה אפלייה מובנית באמצעות אבחנה בין הגדרת מיזם תיירות בדואי ליהודי, אשר תאפשר לבעלי חוות בודדים יהודים לעבוד ולישון במתחמי התיירות אך תמנע זאת מאזרחים בדואים.