• רקע כללי

      הכפר הבלתי-מוכר אַז-זַרְנוּג קיים עוד טרם הקמת מדינת ישראל ואוכלוסייתו מונה כ- 5,000 איש. משמעותו של שם הכפר היא "ערוץ" או "פלג", על שם ערוץ הנחל העובר בסמוך לכפר.

      שירותים ותשתיות

      מאז 2003 שירותי הבריאות ניתנים במרפאה שהוקמה בכפר, הפתוחה למספר שעות מוגבל. המרפאה משרתת גם את תושבי הכפרים הסמוכים והצפיפות בה רבה. במקום אין בית מרקחת מאחר ואין תנאי קירור מתאימים.

      בית הספר נווה מדבר, יסודי וחטיבת ביניים, נפתח בכפר בשנת 2000 ולומדים בו כ-900 תלמידים מאַז-זַרְנוּג ומכפרי הסביבה. בכפר אין בית ספר תיכון והתלמידים נאלצים לנסוע לתיכון בשְׁגִיבּ אַס-סַלָאם, עַרְעַרָה אַנ-נַגַבּ ואַבּוּ תְלוּל. בשנת 2018 החלו תושבי הכפר במאבק להקמה של ביה"ס תיכון, עבור למעלה מ-200 תלמידים שאין להם פתרון חינוכי קרוב לבית.

      הכפר לא מחובר למערכת החשמל הארצית והכוח מסופק לכפר בעיקר באמצעות פאנלים סולאריים שרכשו תושביו. מים מגיעים לכפר מנקודת חיבור אחת לצינור המים הארצי הראשי הנמצאת כ-1.5 ק"מ מבתי הכפר והם מועברים אל הכפר בצינורות פלסטיק שהונחו על ידי התושבים.

      איומים

      כמו בכל הכפרים הבלתי-מוכרים, גם באַז-זַרְנוּג מתרחשות לעתים קרובות הריסות בתים. רוב השטח של הכפר מיועד על פי תכנית מטרופולין באר-שבע לשטח ״נוף כפרי חקלאי משולב״ מה שמאפשר הכרה בכפר. חוקרת שמונתה בשנת 2010 על ידי המועצה הלאומית לתכנון ובנייה, הגישה את המלצותיה ברוח זו. אולם, המצב באַז-זַרְנוּג הינו ייחודי מאחר וישנה תביעה לבעלות פרטית על חלק משטחי הכפר. בינואר 2010 הגישה עמותת "רגבים" בקשה לשר הפנים להרוס את כל מבני הכפר בטענה שהם נבנו על קרקע פרטית.

      בימים אלה (2019), מנהלות רשויות המדינה משא ומתן מול תושבי הכפר אַז-זַרְנוּג בכדי שיעברו אל מתחם 11 בעיר רַהַט. חלק מתושבי הכפר הביעו התנגדות למעבר ליישוב עירוני ודורשים שהמדינה תכיר בכפר במקומו, גם עיריית רַהַט מתנגדת להעברת הכפר אל שטחה והגישה את ערעורה למנהל התכנון הארצי בפברואר 2019.