• רקע כללי

      הכפר הבדואי עַתִיר נמצא צפונית מזרחית לעיירה חוּרָה, וחיים בו כ-600 תושבים. משמעות שמו של הכפר קשורה בשמו של האזור שנקרא בערבית עַתִיר, חִ׳רְבִּת עַתִיר נמצאת מרחק שני קילומטרים מן הכפר. תושבי עַתִיר הם עקורי פנים, בעבר הם ישבו באזור וָאדִי זַבָּאלִה (סמוך לקיבוץ שובל). בשנת 1948, כשקמה המדינה, הועברו כל מי שחיו מערבית לכביש 40, לצד המזרחי של הכביש. בשנת 1955, הועברו התושבים פעם נוספת, לאזור בו נמצא הכפר כיום.

       שירותים ותשתיות

      בכפר עַתִיר אין שירותי חינוך ובריאות. ילדי הכפר לומדים בבתי הספר בעיירה חוּרָה, מרחק של 9 ק"מ שאורך כרבע שעה נסיעה. גם לשם קבלת שירותים רפואיים נאלצים התושבים להגיע לחוּרָה.

      לכפר עַתִיר ישנה נקודת חיבור לצינור מים ביער יתיר, מרחק של 2 ק"מ מן הכפר, ממנה משכו התושבים תשתיות בעצמם, בעלות של כ-200,000 ש"ח. עלותם של המים גבוהה ועומדת על כ-15 ש"ח לקוב. הכפר אינו מחובר לרשת החשמל הארצית ותושביו משתמשים בפאנלים סולאריים על מנת לייצר חשמל. אין כבישים סלולים בכפר, ואת הכביש הראשי שמגיע מחוּרָה מתקנים התושבים בעצמם.

      איומים

      הכפר עַתִיר הוא כפר בלתי מוכר שנמצא בסכנת פינוי. בשנת 2004 קיבל כל הכפר צווי פינוי וסילוק ולאחר מאבק משפטי ארוך קבע בית המשפט העליון בחודש מאי 2015 כי ניתן לפנות את תושבי הכפר לעיירה חוּרָה. בשנת 2010, בדיון שהתקיים בחודש יולי, החליטה הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים להכיר בכפר עַתִיר, אך התערבות של נציג משרד ראש הממשלה הובילה לנסיגה של הוועדה מהחלטה זו. כיום, שטח הכפר מתוכנן לייעור, כחלק מיער יתיר, ועל כן הוא נמצא בסכנת הריסה ממשית. על בתי הכפר ישנם צווי הריסה והריסות בתים רבות מתרחשות בו מדי שנה. המדינה מעוניינת שכל תושבי הכפר יעברו לעיירה חוּרָה, מנגד דורשים תושבי הכפר שלאחר שהועברו פעמיים ממקום מושבם יוכר הכפר במקום בו הוא נמצא כיום כיישוב חקלאי עצמאי.